top of page

הזמן לא יעצור

אבל אפשר להפסיק לרוץ לרגע

The Coil Logo Big White.png
IMG_20211030_135024_edited.jpg

כולנו היינו שם.

קובעים אולפן, מחזררים עד שיוצא עשן

ומגיעים להקלטות בהרגשה שאי אפשר להיות יותר מוכנים מזה.

נכנסים בדלת של האולפן ופתאום, בלי הכנה,

באחורה של הראש איזה שעון קטן ומרושע מתחיל לתקתק.

בדיוק ברגע הזה,

כשאנחנו רוצים לתת לכל הפוטנציאל שעבדנו עליו גוף וחיים,

להביא את כל האנרגיה שיש בנו ולהכניס לביצוע את הקסם הזה שיש בהקלטות גדולות.

במילים אחרות - להוציא טייק מדהים.

 

דווקא אז -

גודל המעמד משתק.

Story

האצבעות רועדות, הפה יבש, הקירות סוגרים עליך והאוירת בונקר לא בדיוק מוסיפה. 

טייק ועוד טייק ועוד טייק 

ולאט לאט השיר שנולד בפרץ רגשות מתחיל להרגיש כמו מילה שחזרת עליה יותר מידי פעמים - עד שהיא מתחילה לאבד משמעות. 

 

בסוף היום  השיר שם, התפקידים שם אבל יש איזה תחושה שכל הלחץ הזה לא הצליח להוציא ממך את הקסם שמרגישים כששומעים הקלטה גדולה - 

ופשוט נמסים מכמה שהיא תופסת רגע חד פעמי של השראה.

Rotem Hands For Site.jpg
אצבעות רועדות
Untitled_1.2_edited.jpg

בתור מוזיקאי חוויתי לא מעט פעמים את התחושה הזאת. 
התחושה של לבוא לאולפן ולהוציא ביצוע קורקטי מידי. 
נגינה בלי סכנה ובלי תעוזה. 
זה קורה בגלל השעון שמתקתק ובגלל הצורך להוכיח את עצמך. 
האגו משתלט ומכניס אותך למצב של אנטי-יצירה.

בתור מוסיקאי

לתפוס רגע מתוק

IMG_20221223_151524.jpg

כשהפקתי חומרים שלי בבית גיליתי שהרבה פעמים את הטייק הכי טוב הוצאתי באמצע הלילה

ברגע שבו פתאום הסתנכרנתי עם איזה תדר מיוחד שהיה בעולם. 

זו התחושה שאני מרגיש באולפן שלי. 

וזו התחושה שהייתי רוצה שתקבלו גם אתם 

כשתגיעו לאולפן - שנמצא במבנה מיוחד, 

מוקף טבע קסום ואווירה שאי אפשר לייצר בתוך הרעש של העיר.

תחושה של בועה בזמן, של חופש לנסות ולהעיז ולחפש. 

תחושה של האנג שמעודד יצירתיות 

וידיעה שבכל רגע שבו אנחנו מוכנים להוציא טייק, 

תהיה שם יד מיומנת ורגישה שתדע לתפוס אותו בצורה שתחמיא לו.

חלל ביתי ומעורר השראה ותחושת זמן נוזלית שמאפשרת ליצור ולבצע ממקום מחובר.

במילים אחרות, יותר משאני מציע שירות הקלטה אני מציע עידוד ותמיכה אמנותית ויצירתית, חוויה משותפת של ציד רגעים.
כדי שתוכלו לתת לאנרגיה שיש בכם מקום לצאת.